תורה תמימה על התורה, דברים כ״א:כ׳

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

« תורה תמימה על התורה Deuteronomy 21:19 תורה תמימה על התורה Deuteronomy 21:21 »

20 תוספות על גיטין פתח ↗

והא יכול לדבר מתוך הכתב - דהגדה חשיבה ע"י הכתב כדפרישית אע"ג דממעט חרש וחרשת מחליצה לפי שאינם באמר ואמרה אמירה ודאי לא הוי אלא בפה ועוד דהתם יליף וענתה מוענו הלוים שצריך בלשון הקדש ומינה נמי שמעינן דהויא בפה כמו בלוים:

21 סנהדרין פתח ↗

מַתְנִי׳ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מֵאֵימָתַי נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה? מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן נְקִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן״ – בֵּן וְלֹא בַּת, בֵּן וְלֹא אִישׁ. קָטָן פָּטוּר, שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל מִצְוֹת. גְּמָ׳ קָטָן מְנָלַן דְּפָטוּר? מְנָלַן?! כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל מִצְוֹת! וְתוּ, הֵיכָא אַשְׁכְּחַן דְּעָנַשׁ הַכָּתוּב, דְּהָכָא לִיבְעֵי קְרָא לְמִיפְטְרֵיהּ? אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן: אַטּוּ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַל חֶטְאוֹ נֶהֱרָג? עַל שֵׁם סוֹפוֹ נֶהֱרָג! וְכֵיוָן דְּעַל שֵׁם סוֹפוֹ נֶהֱרָג, אֲפִילּוּ קָטָן נָמֵי? וְעוֹד, ״בֵּן״ וְלֹא אִישׁ – קָטָן מַשְׁמַע! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: דְּאָמַר קְרָא, ״וְכִי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן״ – בֵּן הַסָּמוּךְ לִגְבוּרָתוֹ שֶׁל אִישׁ. וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן כּוּ׳. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: עַד שֶׁיַּקִּיף עֲטָרָה. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: הַקָּפַת גִּיד, וְלֹא הַקָּפַת בֵּיצִים. אָמַר רַב חִסְדָּא: קָטָן שֶׁהוֹלִיד, אֵין בְּנוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן״ – לְאִישׁ בֵּן, וְלֹא לְבֵן בֵּן. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא: ״כִּי יִהְיֶה בֵּן לְאִישׁ״. מַאי ״כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן״? שְׁמַע מִינַּהּ לְכִדְרַב חִסְדָּא. וְאֵימָא: כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ״בֶּן אִישׁ״. מַאי ״לְאִישׁ בֵּן״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. וּפְלִיגָא דְּרַבָּה, דְּאָמַר רַבָּה: קָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל״. וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? אֶלָּא, בְּגֶזֶל הַגֵּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

22 סנהדרין פתח ↗

הָאִישׁ תּוֹלִין וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? אָמַר קְרָא: ״וְתָלִיתָ אֹתוֹ״ – אוֹתוֹ, וְלֹא אוֹתָהּ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״אוֹתוֹ״ – בְּלֹא כְּסוּתוֹ.

23 יומא פתח ↗

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל הַמּוֹנֶה אֶת יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר״.

23 סוטה פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִצָּרֵי הָעַיִן עוֹבֵר בְּלָאו — שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְגוֹ׳ כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא אֱכוֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְגוֹ׳״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, ״אַל תִּלְחַם״, ״וְאַל תִּתְאָו״.

23 תלמוד ירושלמי נזיר פתח ↗

מֵת מִצְוָה קָנָה מְקוֹמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אֶפִילוּ שָׂדֶה מָלֵא כּוּרְכְּמִין. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. אֵימָתַי. בַּזְּמַן שֶׁמְּצָאוֹ בַּשָּׂדֶה. אֲבָל אִם מְצָאוֹ בַּדֶּרֶךְ קוֹבְרוֹ אוֹ לִימִין הַדֶּרֶךְ אוֹ לִשְׂמֹאל הַדֶּרֶךְ. שְׂדֵה בוּר וּשְׂדֵה נִיר. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה בוּר. שְׂדֵה נִיר וּשְׂדֵה זֶרַע. קוֹבְרִין אוֹתוֹ בִּשְׂדֵה נִיר. שְׂדֵה כֶרֶם וּשְׂדֵה זֶרַע. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה זֶרַע. שְׂדֵה כֶרֶם וּשְׂדֵה אִילָּן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה כֶרֶם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה אִילָּן. מָאן דְּאָמַר. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה כֶרֶם. אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָּן לֹא מִפְּנֵי אֹהֵל טוּמְאָה. מָאן דְּאָמַר. בִּשְׂדֵה אִילָּן. אֲבָל בִּשְׂדֵה כֶרֶם לֹא מִפְּנֵי הֶכְשֵׁר בְּצִירָה. הֶחֱלִיף. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תַטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן בּוּר. שְׁתֵּיהֶן נִיר. שְׁתֵּיהֶן זֶרַע. קוֹבֵר בְּאֵי זֶה שֶׁיִּרְצֶה.

20 ואמרו. מלמד שאם היה אחד מהם או אביו או אמו אלם אינו נעשה בן סורר ומורה . סנהדרין ע"א א'

21 בננו זה. מלמד שאם היה אחד מהם או אביו או אמו סומא אינו נעשה בן סורר ומורה . שם שם

22 בננו זה. מתרין בו בפני שנים ומלקין אותו בפני שלשה, חזר וקלקל נדון בכ"ג, ואינו נסקל עד שיהיו שם ג' הראשונים, שנאמר בננו זה, זה הוא שלקה בפניכם . שם שם א' וב'

23 איננו שמע בקלנו. אכל דבר שהוא מצוה ודבר שהוא עבירה אינו נעשה בן סורר ומורה, שנאמר איננו שומע בקולנו – ולא בקולו של מקום . שם ע' ב'

24 איננו שמע בקלנו. מלמד שאם היה אחד מהם או אביו או אמו חרש אינו נעשה בן סורר ומורה . סנהדרין ע"א א'

25 איננו שמע בקלנו. אבל בחבורת מצוה אינו נעשה בן סו"מ, שנאמר איננו שומע בקולנו, יצא זה שהוא שומע בקול אביו שבשמים . ירושלמי סנהדרין פ"ח ה"ב

26 זולל וסבא. אכל כל מאכל ולא אכל בשר, שתה כל משקין ולא שתה יין אינו נעשה בן סורר ומורה, שנא' זולל וסובא, ונאמר משלי כ״ג:כ׳ אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר . סנהדרין ע' א'

27 זולל וסבא. א"ר חנין א"ר הונא, אינו חייב עד שיקח בשר בזול ויין בזול ויאכל וישתה, שנאמר זולל וסובא . שם שם

23 מכות פתח ↗

אָמַר רַב אַחַאי: הַמְשַׁהֶה אֶת נְקָבָיו עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא תְשַׁקְּצוּ״. אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּשָׁתֵי בְּקַרְנָא דְּאוּמָּנָא קָא עָבַר מִשּׁוּם ״לֹא תְשַׁקְּצוּ״.

23 סנהדרין פתח ↗

״וַיָּקׇם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מִכָּאן שֶׁאֵין מַחְזִיקִין בְּמַחְלוֹקֶת, דְּאָמַר רַב: כׇּל הַמַּחְזִיק בְּמַחְלוֹקֶת עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ״.

23 תלמוד ירושלמי קידושין פתח ↗

כְּתִיב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲנִי אֶתֵּן. וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַדְמוֹנִי וְאֶת מְפִיבוֹשֶׁת וגו׳. וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ וָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ. וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אֱמוֹר מֵעַתָּה. בְּנֵי מֵירַב הָיוּ וְגִידְּלָתָן מִיכַל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ. וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעוֹנִים וַיּוֹקִיעוּם בָּהָר לִפְנֵי יי וְיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד. חָסֵר יוֹ״ד. זֶה מְפִיבוֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל שֶׁהוּא אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְנָתַן דָּוִד עֵינָיו בּוֹ לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם. אָמַר דָּוִד. הֲרֵינִי מַעֲבִירָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְכָל מִי שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קוֹלְטוֹ הֲרֵי הוּא שֶׁלִּי. וְהֶעֱבִירָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְנִתְפַּלֵּל עָלָיו וְהָלַךְ הַמִּזְבֵּחַ וְקָלְטוֹ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב אֶקְרָא אֶל אֱלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גּוֹמֵר עָלָי. שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם דָּוִד. וְהֵמָּה הוּמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשׁוֹנִים כְּתִיב קְצִיר שְׂעוֹרִים. וַתִּקַּח רִצְפָּה בַּת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ עַל הַצּוּר. מָהוּ עַל הַצּוּר. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. גָּדוֹל הוּא קִידּוּשׁ הַשֵּׁם מֵחִילּוּל הַשֵׁם. בְּחִילּוּל הַשֵּׁם כָתוּב לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ. וּבְקִידּוּשׁ הַשֵּׁם כָּתוּב מִתְּחִילַּת הַקָּצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ תְלוּיִין מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן עָד שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן. וְהָיוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים אוֹמְרִים. מַה חָטְאוּ אֵילּוּ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית עֲלֵיהֶן מַידַּת הַדִּין. וְהָיוּ אוֹמְרִים. עַל שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶן בַּגֵּרִים גְּרוּרִים. אָמְרוּ. מָה אִם אֵילּוּ שֶׁלֹּא נִתְגַּיְירוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם רְאוּ הֵיאַךְ תָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דָּמָן. הַמִּתְגַּיֵיר לְשֵׁם שָׁמַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֵין אֱלוֹהַּ כֵּאלֹהֵיכֶם וְאֵין אוּמָּה כְּאוּמַּתְכֶם. וְאֵין לָנוּ לְהִידָּבֵק אֶלָּא בָּכֶם. הַרְבֶּה גֵרִים נִתְגַּיְירוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיְסַפֵּר שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הָאֲנַשִׁים הַגֵּירִים וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בָּהָר.

« תורה תמימה על התורה Deuteronomy 21:19 תורה תמימה על התורה Deuteronomy 21:21 »